כורש הגדול ובבל, 539 לפני הספירה

טקסט טיוטה, לעיון

ממלכת מדי החזיקה ברמה האיראנית מבירתה אקבטנה. לידיה שלטה במערב אנטוליה מסרדיס. הממלכה הניאו-בבלית החזיקה במסופוטמיה ובלבנט. אנשאן, בפרסיס, נשלטה בידי כורש, הקורא לעצמו מלך אנשאן בגליל.

הצורות במפה זו הן ספירות שלטון להמחשה. הן אינן גבולות. מדינות עתיקות לא שרטטו גבולות כפי שמפות מודרניות עושות.

מקורות: M. Cogan (translation), adapted to H. Schaudig’s edition, The Cyrus Cylinder, lines 1 to 45, The Context of Scripture, vol. II, 2003, line 21 (Livius.org edition) מקור משני · A. K. Grayson (translation), The Nabonidus Chronicle (ABC 7), Assyrian and Babylonian Chronicles, 1975, col. ii 1 to 4 (Livius.org edition of Grayson’s translation, with later corrections) מקור משני · P. Briant, trans. P. T. Daniels, From Cyrus to Alexander: A History of the Persian Empire, 2002, ch. 1 לאימות

טקסט טיוטה, לעיון

כרוניקת נבונאיד רושמת זאת תחת השנה השישית של נבונאיד. אַסטיאגס צעד נגד כורש, מלך אנשאן. צבאו מרד, תפס אותו ומסר אותו. כורש צעד לאקבטנה, עיר המלוכה, ונשא את אוצרה לאנשאן.

סופרים יוונים מאוחרים יותר מספרים גרסאות ארוכות ואגדיות של נעוריו של כורש. אלה סיפורים, לא תיעוד.

מקורות: A. K. Grayson (translation), The Nabonidus Chronicle (ABC 7), Assyrian and Babylonian Chronicles, 1975, col. ii 1 to 4 (Livius.org edition of Grayson’s translation, with later corrections) מקור משני · M. A. Dandamayev, Cyrus iii. Cyrus II the Great, Encyclopaedia Iranica, 1993 לאימות · Herodotus, Histories 1.188 to 1.191, 430 BCE, 1.107 to 1.130 לאימות סיפור קדום, לא תיעוד

1. הגעה מהצפון
2. החומה החיצונית
3. החומה הכפולה הפנימית
4. הפרת וגשרו
5. דרך התהלוכות
6. אטמננקי, מגדל המקדש
7. אסגילה, מקדש מרדוך
8. בתי העיר

פתיחת הפרק: בבל, העיר

מקורות: R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The outer city walls מאומת · UNESCO World Heritage Centre, Babylon, World Heritage List entry 278, 2019 לאימות

1. השער בקצה הרחוב
2. שער כפול
3. שלוש כניסות ומפרקים נעים
4. לבנים, אספלט וקנים
5. שורות של שוורים ודרקונים
6. לא נראה אף פעם בבת אחת
7. זיגוג וצבע
8. ארז, נחושת וברונזה

פתיחת הפרק: שער עשתר

מקורות: R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The Ishtar Gate מאומת

טקסט טיוטה, לעיון

הכרוניקה ממקמת את הקרב באופיס, על גדת החידקל. צבא אכד, כלומר בבל, נסוג, וכורש לקח שלל והרג אנשים. ביום הארבעה עשר נכבשה סיפר ללא קרב, ונבונאיד נמלט.

מיקומה המדויק של אופיס עדיין שנוי במחלוקת. נקודתה במפה זו בקירוב.

מקורות: A. K. Grayson (translation), The Nabonidus Chronicle (ABC 7), Assyrian and Babylonian Chronicles, 1975, col. iii 12 to 15 (Livius.org edition of Grayson’s translation, with later corrections) מקור משני · A. Kuhrt, The Persian Empire: A Corpus of Sources from the Achaemenid Period, 2007, ch. 3 לאימות

טקסט טיוטה, לעיון

ביום השישה עשר נכנסו אוגבארו, מושל גוטיום, וצבא כורש לבבל ללא קרב. ביום השלישי לחודש ארחסמנה נכנס כורש עצמו לעיר. הכרוניקה מציינת שטקסי המקדש באסגילה לא הופסקו.

הגליל מספר את אותה כניסה כרצון מרדוך, שבחר בכורש והניח לו להיכנס לעיר ללא קרב. זהו טקסט מלכותי במסורת הבבלית, שנכתב עבור כורש.

הרודוטוס וקסנופון מספרים על הסטת הפרת כדי שחיילים יוכלו להיכנס דרך אפיק הנהר. אלה סיפורים עתיקים. אף טקסט בבלי אינו מאשר אותם.

מקורות: A. K. Grayson (translation), The Nabonidus Chronicle (ABC 7), Assyrian and Babylonian Chronicles, 1975, col. iii 15 to 20 (Livius.org edition of Grayson’s translation, with later corrections) מקור משני · M. Cogan (translation), adapted to H. Schaudig’s edition, The Cyrus Cylinder, lines 1 to 45, The Context of Scripture, vol. II, 2003, lines 15 to 24 (Livius.org edition) מקור משני · Herodotus, Histories 1.188 to 1.191, 430 BCE, 1.191 לאימות סיפור קדום, לא תיעוד

1. גליל חרס
2. נכתב כדי להיקבר
3. נמצא ב-1879
4. ארבעים וחמש שורות סביב החימר
5. שני קולות
6. קטע B
7. העתקים על לוחות
8. קריאת הגליל היום

פתיחת הפרק: גליל כורש

מקורות: The British Museum, The Cyrus Cylinder, museum number 1880,0617.1941 (BM 90920), collection record, 2026 לאימות · I. Finkel (ed.), The Cyrus Cylinder: The King of Persia’s Proclamation from Ancient Babylon, 2013, introduction לאימות · M. Cogan (translation), adapted to H. Schaudig’s edition, The Cyrus Cylinder, lines 1 to 45, The Context of Scripture, vol. II, 2003, lines 1 to 45 (Livius.org edition) מקור משני

טקסט טיוטה, לעיון

בשורות 30 עד 34 הגליל מונה ערים מעבר לחידקל שאלוהיהן הובאו לבבל. הוא אומר שכורש השיב את צלמי האלים למקומותיהם ואסף את עמם בחזרה למעונותיהם.

ספרי עזרא ויְשַׁעְיָהוּ זוכרים את כורש כמלך שהתיר לגולי יהודה לשוב ולבנות את המקדש בירושלים. זו מסורת דתית. הגליל אינו נוקב ביהודה או בירושלים.

היסטוריונים חלוקים אם זו הייתה מדיניות חדשה וכללית או הנוהג הרגיל של מלך חדש בבבל. העמדות להלן מוצגות זו לצד זו.

מקורות: M. Cogan (translation), adapted to H. Schaudig’s edition, The Cyrus Cylinder, lines 1 to 45, The Context of Scripture, vol. II, 2003, lines 30 to 34 (Livius.org edition) מקור משני · A. Kuhrt, The Cyrus Cylinder and Achaemenid Imperial Policy, Journal for the Study of the Old Testament 8 (25), 1983, pp. 83 to 97 לאימות · Hebrew Bible, Ezra 1:1 to 1:4, 400 BCE לאימות מסורת דתית

טקסט טיוטה, לעיון

פסרגדה הייתה בירתה הראשונה של האימפריה האחמנית, שייסד כורש. UNESCO רשם אותה ברשימת מורשת העולם ב-2004.

הקבר הוא חדר קטן בעל גג כפול שיפוע מגושי אבן גיר גדולים, המורם על שש מדרגות. החפירות של דיוויד סטרונך בשנים 1961 עד 1963 תיעדו אותו בפירוט. הציור עוקב אחר מידותיו המפורסמות. ממדיו טעונים אימות מול הדוח.

חתך הרוחב מראה את הקירות העבים של החדר ואת פתחו הנמוך. סופרים יוונים מתארים את הקבר כפי שהיה כאשר אנשי אלכסנדר ראו אותו. דבריהם הם סיפורים.

מקורות: D. Stronach, Pasargadae: A Report on the Excavations Conducted by the British Institute of Persian Studies from 1961 to 1963, 1978, ch. 2, the tomb of Cyrus לאימות · UNESCO World Heritage Centre, Pasargadae, World Heritage List entry 1106, 2004 לאימות · D. Stronach and H. Gopnik, Pasargadae, Encyclopaedia Iranica online, 2009 לאימות

טקסט טיוטה, לעיון

הביטוי ‘אמנת זכויות האדם הראשונה’ נעשה נפוץ במאה העשרים. ב-1971 שימש הגליל סמל לחגיגות המדינה האיראנית לציון יובל המלוכה, ועותק שוחזר הוגש לאו"ם. שתי העובדות טעונות אימות.

ב-2010 המוזיאון הבריטי השאיל את הגליל למוזיאון הלאומי של איראן, וב-2013 הוא סייר במוזיאונים בארצות הברית. שתי העובדות טעונות אימות.

מומחים, ובהם האוצרים של המוזיאון הבריטי עצמו, מתארים את הגליל כטקסט יסוד בבלי במסורת מלכותית עתיקה. הוא מדבר על צדק ושיקום במונחי זמנו. אין הוא הכרזת זכויות במובן המודרני. אנו מתארים את הקריאות האלה. איננו מאמצים אף אחת מהן.

מקורות: Encyclopaedia Iranica, Cyrus Cylinder, Encyclopaedia Iranica online, 2013 לאימות · A. Kuhrt, The Cyrus Cylinder and Achaemenid Imperial Policy, Journal for the Study of the Old Testament 8 (25), 1983, pp. 83 to 97 לאימות · I. Finkel (ed.), The Cyrus Cylinder: The King of Persia’s Proclamation from Ancient Babylon, 2013, introduction לאימות