פרק 3 / 10 · המאה ה-6 לפני הספירה
שחזור להמחשה, לא סקר. מיקומים וגדלים משוערים אלא אם מידה מציינת את מקורה.
לכו בעיר שכורש נכנס אליה: חומותיה, נהרה וגשרה, רחובה הקדוש, מגדל המקדש ומקדשה, ובתיה.
גללו כדי להתחיל, או לחצו על הפעלה.
סצנה 1 / 8 · המאה ה-6 לפני הספירה
הגעה מהצפון
נוסע מהצפון פגש תחילה את החומה החיצונית, ואחריה את החומה הכפולה של העיר הפנימית.
הסבר
קולדווי פותח את תיאורו במקום שבו היה עומד מטייל מהצפון, פנים אל פנים מול החומה החיצונית. בימיו היא נשתמרה כסוללת עפר נמוכה, באורך 4 עד 5 קילומטרים.
הציור בונה את העיר בשכבות: המישור והנהר, החומות, הרחובות והמקדשים, ואז הבתים. זו שחזור לצורך הסבר, לא סקר.
איך אנחנו יודעים
איך אנחנו יודעים
החפירות הגרמניות בבבל החלו ב-26 במרץ 1899 ונמשכו עונות רבות. ספרו של קולדווי מ-1914 מתאר את מה שנמצא, חלק אחר חלק. הוא המקור לרוב המידות בפרק זה.
R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, Introduction מאומת
מקורות: R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The outer city walls מאומת · UNESCO World Heritage Centre, Babylon, World Heritage List entry 278, 2019 לאימות
תסריט הקראה
אנו מתקרבים לבבל מצפון, כמו נוסע בימי נבוכדנצר. תחילה באים המישור והנהר פרת. אחר כך החומות עולות, טבעת אחר טבעת. בתוכן רחובות, מקדשים ואלפי בתים. כל מה שכאן בא מדוחות החפירה, או מסומן כהמחשה במקום שהתיעוד שותק.
סצנה 2 / 8 · המאה ה-7 עד ה-6 לפני הספירה
החומה החיצונית
שלוש חומות באחת: לבני בוץ בעובי 7 מטרים, לבנים אפויות 7.8 מטרים, וחומת תעלה 3.3 מטרים.
הסבר
החומה החיצונית הייתה חומה מסיבית של לבני בוץ, בעובי 7 מטרים. כ-12 מטרים לפניה עמדה חומה של לבנים אפויות, בעובי 7.8 מטרים. למרגלותיה עברה חומת התעלה, בעובי 3.3 מטרים.
מגדלים ברוחב 8.37 מטרים עמדו משני עברי חומת הבוץ, במרחק 52.5 מטרים זה מזה, ממרכז למרכז. המרווח בין החומות מולא בפסולת אבנים, ודרך עברה בראשן.
הגבהים לא נשתמרו. הציור מראה כל ציצה בקו מקווקו.
מידות
מידות
| חומה של לבני בוץ | עובי 7 מ׳ R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The outer city walls מאומת |
|---|---|
| החלל שבין החומות | כ-12 מ׳ R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The outer city walls מאומת |
| חומה של לבנים אפויות | עובי 7.8 מ׳ R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The outer city walls מאומת |
| חומת התעלה מלבנים שרופות | עובי 3.3 מ׳ R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The outer city walls מאומת |
| מגדלים | רוחב 8.37 מ׳, במרחק 52.5 מ׳ זה מזה R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The outer city walls מאומת |
| חזית צפון-מזרחית | אורך 4400 מ׳ R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The outer city walls מאומת |
| גבהים | לא נשמר R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The outer city walls מאומת |
R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The outer city walls מאומת
דיון
מה היה אורך ההיקף?
החופרים עקבו אחר היקף של כ-18 קילומטרים. הרודוטוס מציין כ-86 קילומטרים וקטסיאס כ-65. קולדווי סבור שטעות עומדת מאחורי ההפרש.
R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The outer city walls מאומת · Herodotus, Histories 1.188 to 1.191, 430 BCE, 1.178 לאימות סיפור קדום, לא תיעוד
מקורות: R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The outer city walls מאומת
תסריט הקראה
החומה החיצונית לא הייתה חומה אחת אלא שלוש. חומה של לבני בוץ, בעובי שבעה מטרים. שנים עשר מטרים לפניה, חומה של לבנים אפויות, כמעט שמונה מטרים עובי. למרגלותיה, חומת תעלה. המרווח ביניהן מולא בפסולת אבנים, ודרך עברה בראשן. מגדלים עמדו כל חמישים ושניים וחצי מטרים.
סצנה 3 / 8 · המאה ה-7 עד ה-6 לפני הספירה
החומה הכפולה הפנימית
שתי חומות עם רווח של 7.2 מטרים ביניהן, נמדד בקטע ממזרח לתל הומרה.
הסבר
סוללה נמוכה ממזרח לתל חומרה מסתירה לאורך 1700 מטרים את חומת העיר הפנימית. זו חומה כפולה, ובין שתיהן רווח של 7.2 מטרים.
החומה המערבית בעובי 6.5 מטרים. מגדליה עומדים כל 18.1 מטרים. מגדלים גדולים בעומק 11.4 מטרים מתחלפים במגדלים קטנים בעומק 8.06 מטרים. החומה המזרחית בעובי 3.72 מטרים, עם מגדלים קטנים יותר כל 20.5 מטרים.
קולדווי זיהה חומה זו לפי הכתובות שלה כ-Nimitti-Bel, המכונה היום Nemetti-Enlil. גליל כורש מכנה את החומה הגדולה Imgur-Enlil.
מידות
מידות
| החלל שבין החומות | 7.2 מ׳ R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The inner city wall מאומת |
|---|---|
| חומה מערבית | עובי 6.5 מ׳ R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The inner city wall מאומת |
| מגדלים מערביים | רוחב 9.4 עד 9.7 מ׳, כל 18.1 מ׳; עומק 11.4 מ׳ ו-8.06 מ׳ R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The inner city wall מאומת |
| החומה המזרחית | עובי 3.72 מ׳ R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The inner city wall מאומת |
| המגדלים המזרחיים | רוחב 5.1 מ׳, עומק 5.8 מ׳, כל 20.5 מ׳ R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The inner city wall מאומת |
| לבני טיט | 32 ס״מ מרובע (מערב), 33 ס״מ (מזרח) R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The inner city wall מאומת |
R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The inner city wall מאומת
חומרים וטכניקות
חומרים וטכניקות
שתי החומות בנויות מלבני בוץ. תעלות ניקוז מלבנים שרופות, ברוחב 30 עד 32 סנטימטרים, הוליכו מי גשם החוצה, דרך המגדלים הקטנים בחומה המערבית ודרך הקטעים שבין המגדלים בחומה המזרחית.
R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The inner city wall מאומת
מקורות: R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The inner city wall מאומת · M. Cogan (translation), adapted to H. Schaudig’s edition, The Cyrus Cylinder, lines 1 to 45, The Context of Scripture, vol. II, 2003, line 38 (Livius.org edition) מקור משני
תסריט הקראה
בתוך החומה החיצונית עמדה החומה הכפולה של העיר הפנימית. שתי חומות, במרחק שבעה מטרים ועשרים סנטימטר זו מזו. החומה המערבית עבה שישה מטרים וחצי, עם מגדלים כל שמונה עשר מטרים. החומה המזרחית דקה יותר. המספרים האלה מגיעים מקטע נמדד אחד, ממזרח לתל הנקרא הומרה.
סצנה 4 / 8 · המאה ה-7 עד ה-6 לפני הספירה
הפרת וגשרו
גשר מלבני שרופות חצה את הנהר על כלונסאות בצורת ספינות, מחודדים נגד הזרם.
הסבר
הפרת עבר בתוך העיר. מסלולו השתנה מאז העת העתיקה, ולכן הנהר כאן הוא להמחשה.
נחפרו שבעה עמודי גשר בנהר. רוחבם 9 מטרים, המרחק ביניהם 9 מטרים ואורכם 21 מטרים. כל אחד מהם מחודד כלפי מעלה הנהר, צפונה, כמו קו המים של ספינה. עד כמה שנחשף, אורך הגשר היה 123 מטרים.
הלבנים קטנות וללא חותמת. קולדווי מתארך את הגשר לנבופולסר או לשנים הראשונות של נבוכדנצר.
מידות
מידות
| אורך, עד כמה שנמצא | 123 מ׳ R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The Euphrates bridge מאומת |
|---|---|
| עמודי תווך | רוחב 9 מ׳, במרחק 9 מ׳ זה מזה, אורך 21 מ׳ R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The Euphrates bridge מאומת |
| לבנים | 31 על 31 ס״מ, ללא חותמת R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The Euphrates bridge מאומת |
| רוחב הדרך | אינו ידוע R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The Euphrates bridge מאומת |
R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The Euphrates bridge מאומת
חומרים וטכניקות
חומרים וטכניקות
העמודים עשויים לבנים אפויות המונחות באספלט, שנבנו בשיפוע מסומן. חללים מלבניים החזיקו קורות עץ מחזקות, במרחק כ-50 סנטימטרים זו מזו, עם שורת עץ שנייה 2 מטרים מעליהן.
R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The Euphrates bridge מאומת
מקורות: R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The Euphrates bridge מאומת · R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The Euphrates and its course מאומת
תסריט הקראה
הפרת חצה את העיר. גשר של לבנים אפויות חצה אותו. שבעה מעמודיו נחפרו. כל אחד רחב תשעה מטרים וארוך עשרים ואחד מטרים, מחודד לצפון נגד הזרם, כמו חרטום ספינה. עד כמה שנחשף, הגשר השתרע על מאה עשרים ושלושה מטרים.
סצנה 5 / 8 · המאה ה-6 לפני הספירה
דרך התהלוכות
צפונית לשער עשתר עבר הרחוב בין שתי חומות שקישטו כ-120 אריות מזוגגים.
הסבר
רחוב התהלוכות הגיע מצפון לשער אישתר. הוא עבר בין שתי חומות עם מגדלים. על כל חומה נשא אפריז של אריות, באורך 180 מטרים.
אורך האריות כ-2 מטרים. קולדווי מעריך 60 בכל צד, 120 בסך הכול, בהתאם למספר השברים שנמצאו. חלק מהאריות היו לבנים עם רעמה צהובה, אחרים צהובים עם רעמה אדומה, על רקע כחול בהיר או כהה.
הרחוב רוצף באבני גיר שטוחות באמצע ובלוחות ברקציה בצדדים.
מידות
מידות
| אפריזים | שניים, כל אחד באורך 180 מ’ R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The Kasr. The ascent and Procession Street מאומת |
|---|---|
| אריות | אורך כ-2 מ׳ R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The Kasr. The ascent and Procession Street מאומת |
| מספר האריות | כ-120, הערכה R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The Kasr. The ascent and Procession Street מאומת |
חומרים וטכניקות
חומרים וטכניקות
האריות הם תבליטי לבנים יצוקים, מזוגגים. כל לבנה הוטבעה בתבנית. סימנים בזיגוג גס בצד העליון הורו לבונים היכן מקומה של כל לבנה.
מקורות: R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The Kasr. The ascent and Procession Street מאומת
תסריט הקראה
מצפון הוביל דרך התהלוכות אל שער אישתר. היא עברה בין שתי חומות, וכל חומה נשאה אפריז של אריות בלבנים מזוגגות, באורך מאה ושמונים מטרים. החופרים מעריכים מאה ועשרים אריות בסך הכול. חלקם היו לבנים עם רעמה צהובה, אחרים צהובים עם רעמה אדומה, על רקע כחול.
סצנה 6 / 8 · המאה ה-7 עד ה-6 לפני הספירה
אטמננקי, מגדל המקדש
מה היה גובהו? לוח נותן כ-91 מטרים. החופר אומר שהגובה אינו ידוע.
הסבר
אטמננקי עמד במתחם מוקף חומה משלו. הוא משורטט כאן לפי לוח האסגילה, כפי שג’ורג’ סמית קרא אותו ב-1876: בסיס ריבועי של 15 גר, שבע קומות, וגובה כולל השווה לבסיס.
קולדווי מצטט קריאה זו ומזהיר מפני הסתמכות עליה. הוא לא הכיר קרקע בטוחה למדרגות מדורגות. מאורך היסודות של גרם המדרגות הוא העריך את גובהו בכ-50 מטרים. הוא כותב שהגובה המלא אינו ידוע.
שתי הקריאות מוצגות. המתאר המקווקו מסמן כ-50 מטרים.
לוח אסגילה
קומות של 15, 13, 10, 8.5, 7 ו-5.5 גאר, ומקדש בראש. גובה כולל 15 גאר, כ-91 מטרים, שווה לבסיס.
G. Smith (reading quoted in Koldewey 1914, Appendix), The Esagila tablet, as read by George Smith in 1876, 1876, as quoted in Koldewey 1914, Appendix מקור משניA. R. George, The Tower of Babel: Archaeology, History and Cuneiform Texts, Archiv für Orientforschung 51, 2005 לאימות
החופר
נתוני הקומות מתיישבים עם ההריסות רק בקושי רב. גרם המדרגות מצביע על כ-50 מטרים. הגובה המלא אינו ידוע.
הרודוטוס
שמונה מגדלים זה על גבי זה, ומקדש גדול בראשם. סיפור שנכתב זמן רב לאחר מכן, לא סקר.
Herodotus, Histories 1.188 to 1.191, 430 BCE, 1.181 לאימות סיפור קדום, לא תיעוד
מידות
מידות
| בסיס, לפי הלוח | 15 גאר, כ-91 מ׳ G. Smith (reading quoted in Koldewey 1914, Appendix), The Esagila tablet, as read by George Smith in 1876, 1876, first stage מקור משני |
|---|---|
| גובה, לפי הלוח | 15 גאר, שווה לבסיס G. Smith (reading quoted in Koldewey 1914, Appendix), The Esagila tablet, as read by George Smith in 1876, 1876, total מקור משני |
| גובה המדרגות, מהיסודות | כ-50 מ׳ R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The peribolos of Etemenanki. The tower of Babel מאומת |
| גובה מלא | אינו ידוע R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The peribolos of Etemenanki. The tower of Babel מאומת |
R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The peribolos of Etemenanki. The tower of Babel מאומת · G. Smith (reading quoted in Koldewey 1914, Appendix), The Esagila tablet, as read by George Smith in 1876, 1876 מקור משני
מקורות: R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, The peribolos of Etemenanki. The tower of Babel מאומת · G. Smith (reading quoted in Koldewey 1914, Appendix), The Esagila tablet, as read by George Smith in 1876, 1876, the stages מקור משני · A. R. George, The Tower of Babel: Archaeology, History and Cuneiform Texts, Archiv für Orientforschung 51, 2005 לאימות
תסריט הקראה
במתחמו עמד אטמננקי, מגדל המקדש. לוח בכתב יתדות נותן את גודלו: בסיס של חמישה עשר גר, כתשעים ואחד מטרים, וגובה השווה לבסיס. החופר, רוברט קולדווי, היה זהיר יותר. הוא העריך את גובה המדרגה הגדולה בכחמישים מטרים, וכתב שהגובה המלא אינו ידוע. אנו מציגים את שניהם.
סצנה 7 / 8 · המאה ה-6 לפני הספירה
אסגילה, מקדש מרדוך
מקדש כמעט מרובע, 79.3 על 85.8 מטרים, עם חצר של 31.3 על 37.6 מטרים, שנמצא עמוק מתחת לגבעה.
הסבר
אסגילה, מקדש מרדוך, שוכן מתחת לתל עמראן אבן עלי, עד 21 מטרים מתחת לפסגתו. החופרים הגיעו אליו בעזרת פירים עמוקים ומנהרות.
המבנה הראשי כמעט מרובע. חזיתו הצפונית מודדת 79.3 מטרים וחזיתו המערבית 85.8 מטרים. בפנים חצר, 31.3 על 37.6 מטרים. המקדש הראשי, מקדש מרדוך, שכן בצד המערבי של החצר.
ב-539 לפנה"ס, מציין הכרוניקון, טקסי האסגילה לא הופסקו.
מידות
מידות
| חזית צפונית | 79.3 מ׳ R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, Esagila, the temple of Marduk מאומת |
|---|---|
| חזית מערבית | 85.8 מ׳ R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, Esagila, the temple of Marduk מאומת |
| חצר | 31.3 על 37.6 מ׳ R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, Esagila, the temple of Marduk מאומת |
| העומק מתחת לתל | עד 21 מ’ R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, Esagila, the temple of Marduk מאומת |
R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, Esagila, the temple of Marduk מאומת
איך אנחנו יודעים
איך אנחנו יודעים
התוכנית נחשפה דרך פירים ומנהרות, לא בתעלת חפירה פתוחה. חדרי המקדש הראשי טרם נחפרו כאשר כתב קולדווי.
R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, Esagila, the temple of Marduk מאומת
מקורות: R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, Esagila, the temple of Marduk מאומת · A. K. Grayson (translation), The Nabonidus Chronicle (ABC 7), Assyrian and Babylonian Chronicles, 1975, col. iii 17 to 18 (Livius.org edition of Grayson’s translation, with later corrections) מקור משני
תסריט הקראה
מדרום למגדל עמד אסגילה, מקדש מרדוך, אל בבל. כיום הוא שוכן עמוק מתחת לתל. החופרים הגיעו אליו דרך פירים ומנהרות ומדדו את תוכניתו: כמעט מרובעת, כשמונים על שמונים ושישה מטרים, סביב חצר מרכזית. בסתיו 539 לפני הספירה, כך אומר הכרוניקה, טקסיו נמשכו.
סצנה 8 / 8 · המאה ה-6 לפני הספירה
בתי העיר
רוב בבל היה בתים סביב חצרות. כאן הם נוצרים אוטומטית, כדי להראות צפיפות, לא תיעוד.
הסבר
ברובע שנקרא מרכס חשפו החופרים רחובות ובתים פרטיים שנבנו סביב חצרות. זו הייתה העבודה העיקרית של עונות 1908 ו-1909.
הבתים בציור זה נוצרים בתהליך. הם מראים עד כמה צפופה הייתה העיר. אף בית בודד כאן אינו רשומה של בית שנחפר.
זו העיר שכורש נכנס אליה ב-539 לפנה"ס. הפרק הבא עובר דרך שערה הצפוני.
איך אנחנו יודעים
כיצד הבתים משורטטים
גושים בין רחובות מחולקים לבתים סביב חצרות בהליך מבוסס זרע. אותו זרע נותן תמיד אותם בתים. ההליך נמצא בספריית הסיפורים, במודל courtyard-house.
R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, Merkes מאומת
מקורות: R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, Merkes מאומת · R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914, Introduction מאומת
תסריט הקראה
רוב בבל לא היה מקדשים וחומות, אלא בתים. ברובע הנקרא מרקס מצאו החופרים רחובות ובתים שנבנו סביב חצרות. הבתים שאתם רואים נוצרו אוטומטית, כדי להראות עד כמה העיר הייתה צפופה. אף אחד מהם אינו תיעוד של בית אמיתי אחד. זו העיר שכורש נכנס אליה, בסתיו של 539 לפני הספירה.
מקורות
- A. K. Grayson (translation), The Nabonidus Chronicle (ABC 7), Assyrian and Babylonian Chronicles, 1975 (Livius.org edition of Grayson’s translation, with later corrections) מקור משני
- M. Cogan (translation), adapted to H. Schaudig’s edition, The Cyrus Cylinder, lines 1 to 45, The Context of Scripture, vol. II, 2003 (Livius.org edition) מקור משני
- I. Finkel (ed.), The Cyrus Cylinder: The King of Persia’s Proclamation from Ancient Babylon, 2013 לאימות
- The British Museum, The Cyrus Cylinder, museum number 1880,0617.1941 (BM 90920), collection record, 2026 לאימות
- P. Briant, trans. P. T. Daniels, From Cyrus to Alexander: A History of the Persian Empire, 2002 לאימות
- D. Stronach, Pasargadae: A Report on the Excavations Conducted by the British Institute of Persian Studies from 1961 to 1963, 1978 לאימות
- R. Koldewey, trans. A. S. Johns, The Excavations at Babylon, 1914 מאומת
- UNESCO World Heritage Centre, Babylon, World Heritage List entry 278, 2019 לאימות
- Herodotus, Histories 1.188 to 1.191, 430 BCE לאימות סיפור קדום, לא תיעוד
- G. Smith (reading quoted in Koldewey 1914, Appendix), The Esagila tablet, as read by George Smith in 1876, 1876 מקור משני
- A. R. George, The Tower of Babel: Archaeology, History and Cuneiform Texts, Archiv für Orientforschung 51, 2005 לאימות